תיקון 190 לפקודת מס הכנסה
במאמר זה נסביר בקצרה את תיקון 190 לפקודת מס הכנסה שנכנס לתוקפו בשנת 2012.
בשנת 2008 נכנס לתוקפו תיקון 3 לחוק הפיקוח על הגמל. השינוי העיקרי היה הפיכתן של קופות הגמל לקופות שהיו עד למועד זה לא משלמות לקצבה שמהן היה ניתן למשוך סכומים חד-פעמיים פטורים ממס לאחר 15 שנה במקרה של עצמאי או לאחר עזיבה במקרה של שכיר , לקופות משלמות לקצבה לקופות על הפקדות משנת 2008 והילך.
כמו כן, נקבעה קצבה מזערית שמטרתה לוודא שכל פורש מקבל קצבה מזערית (נכון לשנת 2016 כ-4,500 ש"ח) לפני שיוכל למשוך סכומים הוניים. הסיבות לכך היו הן דאגה לציבור וגם רצון המדינה להסיר מעצמה את הדאגה לאזרחים שנשארו ללא אמצעי מחיה.
תיקון 3 הוביל לשורה של בעיות שדרשו תיקון, כך שתיקון 190 נועד בין היתר לפתור בעיות אלה.
ננסה להסביר ולעמוד על השינויים שיצר התיקון לעומת המצב קודם לכן.
קצבה מוכרת
מטרתה של הקצבה המוכרת היא למנוע כפל מס. משמעותה היא מתן פטור ממס לחלק הקצבה הנובע מ"קצבה מוכרת".
במהלך השנים יתכנו מצבים שעובד לא נהנה מהטבת מס על מלוא הפקדותיו לביטוח פנסיוני (כאשר הפקדותיו עולות על התקרה) והן על הפקדות המעסיק לתגמולים מעבר לתקרה שעליהן הוא מחויב בשווי מס (פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק בשנת 2016).
לחילופין, כספים שהופקדו לקופת גמל ושלא ניתן היה לקבל בגינם הטבות מס (יש לשים לב לניסוח, כיוון שאם ניתן היה לקבל הטבה אף שלא נוצלה, לא יחול התיקון על סכומים אלה).
הקצבה המוכרת קיימת משנת 2000 אולם תיקון 3 שינה חלק מהכללים.
עד תיקון 190 הקצבה המוכרת היתה הגבוה מבין הקצבה המזכה או הקצבה המוכרת. לאחר תיקון 190 ניתן לקבל גם את הקצבה המזכה וגם את הקצבה המוכרת.
הבעיה העיקרית של הקצבה המוכרת היא האפשרות המעשית לקבלה בפועל. לאדם הפשוט אין את הידע והכלים לפנות למס הכנסה בנושא מורכב זה וגם אנשי המקצוע נתקלים בלא מעט קשיים. יחד עם זאת, במרבית המקרים שוויה של הקצבה המוכרת, בדרך של הקטנת חבות המס לכל תוחלת החיים (!) מסתכמת בסכום משמעותי ולכן מומלץ לפנות לגורם מקצועי שיבקש אותה עבורכם.
ישנן עוד מגבלות נוספות כדוגמת החרגה של "קרנות פנסיה ותיקות" מקבלת קצבה מוכרת, גיל מקבל הקצבה ועוד שלא נעמוד עליהן כאן.
פטור לקצבה מזכה
הקצבה המזכה היא הסכום שממנו נקבעים הפטורים למס ונכון לשנת 2016 היא עומדת על 8,380 ש"ח.
עד למועד התיקון שיעור הפטור עמד על 35% מסכום זה. החל ממועד התיקון ובאופן מדורג יעמוד הפטור כמתואר בטבלה שלהלן:
טבלת פטור קצבה מזכה
| שנים | שיעור הפטור מתוך ה"קצבה המזכה" | הפטור לקצבה (לפי תקרת "קצבה מזכה בשנת 2016) |
| 2012 - 2015 | 43.5% | 3,645 ש"ח |
| 2016 - 2019 | 49.0% | 4,106 ש"ח |
| 2020 - 2024 | 52.0% | 4,358 ש"ח |
| 2025 והלאה | 67.0% | 5,615 ש"ח |
נדגיש שהפטור ניתן מהקצבה המזכה וללא תלות בסכום הקצבה בפועל והוא סכום קבוע שלא יכול לעלות על גובה הקצבה עצמה.
המשמעות של המספר שמתואר בפטור לקצבה שמתואר בטבלה היא בעצם ניכוי הסכום האמור מסכום הפנסיה, ותשלום מס על פי מדרגות המס ונקודות הזיכוי, על היתרה.
בפועל פשוט, אך יש כמה מכשלות בדרך למימוש ההטבה של תיקון 190.
על מנת לממש את היתרון הגלום בתיקון 190, הסכומים ההטבה תינתן רק בתנאי שהפורש שמממש את הפטור לא משך מענקי פרישה פטורים במהלך שנות עבודתו שהוגדרו כ-32 שנות העבודה האחרונות (במקום 15 שנה לפני גיל הפרישה קודם לתיקון).
למטרות החישוב קיימת נוסחת הקיזוז שנועדה להפחית מהפטורים את הסכומים שהתקבלו בפטור ממס.
כלומר בפועל , ניתן "פיצוי" על ביטול האפשרות לבצע הפקדות הוניות לקופות הגמל משנת 2008 (הפיכת כספים אלה לחייבים במס כקצבה) .
כמו כן ניתן לבצע "היוון" קצבה (משיכת כספים חד פעמית) בכללים שהוכתבו מעבר לקצבה המינימאלית.
פריסת הפרשי קצבה
עד לתיקון הנוכחי, לא ניתן היה לבצע פריסת מס על הפרשי קצבה והם נחשבו כהכנסה חייבת כשנתקבלו. התיקון מאפשר לפרוס הפרשי קצבה לשנים בגינן שולמו, עד ל-6 שנות פריסה אחורה (לכל 4 שנות עבודה ניתנת שנת פריסה אחת עד לתקרה כאמור) ולהקטין את תשלום המס.
קצבה מוכרת
מטרתה של הקצבה המוכרת היא למנוע כפל מס. משמעותה הינה מתן פטור ממס לחלק הקצבה הנובע מ"קצבה מוכרת".
במהלך השנים יתכנו מצבים שעובד לא נהנה מהטבת מס על מלוא הפקדותיו לביטוח פנסיוני (כאשר הפקדותיו עולות על התקרה) והן על הפקדות המעסיק לתגמולים מעבר לתקרה שעליהן הוא מחויב בשווי מס (פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק בשנת 2016).
כמו כן, עשויים להיות כספים שהופקדו לקופת גמל ושלא ניתן היה לקבל בגינם הטבות מס .
החישוב לקצבה מוכרת קיים משנת 2000 אולם תיקון 3 שינה חלק מהכללים.
עד תיקון 190 הקצבה המוכרת היתה הגבוה מבין הקצבה המזכה או הקצבה המוכרת. לאחר תיקון 190 ניתן לקבל גם את הקצבה המזכה וגם את הקצבה המוכרת.
ישנן עוד מגבלות נוספות כדוגמת החרגה של "קרנות פנסיה ותיקות" מקבלת קצבה מוכרת, גיל מקבל הקצבה ועוד שלא נעמוד עליהן כאן.
הבעיה העיקרית של הקצבה המוכרת היא האפשרות המעשית לקבלה בפועל. לאדם הפשוט אין את הידע והכלים לפנות למס הכנסה בנושא מורכב זה וגם אנשי המקצוע נתקלים בלא מעט קשיים. יחד עם זאת, במרבית המקרים שוויה של הקצבה המוכרת, בדרך של הקטנת חבות המס לכל החיים ומסתכמת בסכומים משמעותים ולכן רצוי לפנות אלילטיפול בנושא זה מול שלטונות המס.
ותיקון גם לבעלי שליטה
בעבר, מטרתו של סעיף 32(9) לפקודה היתה למנוע מבעלי שליטה בחברות מעטים הפרשות גבוהות לקופות גמל. לאחר תיקון 190 . כיום ההפרשה לתגמולים לבעל שליטה שווה לעובד "רגיל" נותרה רק מגבלת ההפקדה לפיצויים וכן מגבלת ההוצאה המוכרת בהפקדה לקרן השתלמות.
יתרון סמוי בהחלט לבעלי השליטה הוא מנגנון חדש המאפשר לבעל שליטה לקבל פנסיה מהחברה שבשליטתו בשיעור שלא יעלה על 1.5% ממשכורתו הממוצעת לכל תקופת עבודתו בחברה.
קצבה זו משולמת לו לכל החיים, ובתנאי שהחברה שבשליטתו, ממשיכה להתקיים.
גם במקרה זה, היות ומדובר בסכומים גבוהיים, ומנגנון החישוב הוא מורכב, כמו גם הטיפול מול שילטונות המס, רצוי להעזר בנו .
משיכה מקופה "לא משלמת"
על פי הכללים שנקבעו, לא ניתן לבצע משיכה ישירה מקופת גמל לא משלמת לקצבה (למעט משיכת כספי פיצויים) ויש להעביר כספים אלה לקופת גמל משלמת לקצבה ולבצע המשיכה ממנה.
במידה והעובד עמד בתקרת הקצבה המינימאלית, ניתן לקבל פטור על סכומים אלה, כנגד תשלום מס על היוון הסכומים בקופה.
אם בקופות הגמל הלא משלמות לקצבה יש סכום שאינו עולה על "סכום הצבירה המזערי" כ-92,000 ש"ח נכון ל-2016. ימשו סכומים אלה בפטור.